משמעותה של החברות/ מירב יחזקאל-סילביאנו
אחד מערכי החינוך עליהם גדלנו היה (ונשאר) לעזור לחבר בעת צרה, גדלנו על משפטים כגון: "המציל נפש
אחת בישראל..." "אל תשליכני בעת זיקנה..." וכו'. ערכים אלו שמים את הדגש על "החלש", על הזקוק
לעזרה/הצלה.
ובאמת ,אם נתבונן בעצמינו נגלה כי כאשר חבר פונה אלינו בבקשה לעזרה, כשבמצבו הנוכחי הוא "חלש" או
נמצא במצוקה כלשהיא ,באופן די מידי נחוש צורך לעזור ולבוא לקראתו, גם נגלה כלפיו אמפטיה וגם אולי
רחמים... "מסכן... מה שהוא עובר עכשיו..." ואפילו נגיד (ככה... ביננו לבין עצמינו..) "וואלה איזה חבר טוב
אני ... מי היה מתייחס אליו ככה... את הגרושים האחרונים שיש לי נתתי לו...? "
גם נטרח לספר על כך למספר "מצומצם" של אנשים, לא חלילה כדי לפאר את גדולתינו וגודלו של ליבנו,
לא ולא, רק כדי לשתף אנשים נוספים בצערו של "המסכן"....
רוצה אני להתייחס אל הצד השני של המטבע – אילו היה אותו החבר, לא במצב של מצוקה אמיתית,
לא היה "מסכן" , אלא היה במצב בינוני, מה שנקרא ממוצע, ומשהו טוב היה קורה בחייו, לדוגמא: המציא
איזשהו פטנט גאוני, מנסה לשווק אותו על מנת להרוויח את לחמו, ופונה אלינו בבקשה לעזרה, האם גם אז
יהיה בנו צורך עז להיות שם בשבילו? האם נפרגן ונשתדל להזיז את העניין קדימה?
האם נשתדל בכל שיחת סלון להעלות את שמו ולספר על איכות גאונותו והמצאתו של הפטנט?
או שנבחר לשלם מס שפתיים, לומר לו "וואלה אחי , אין עליך, תותח אתה, מאמין בך..." אבל נתעסק בענייננו
ו... "שישבור את הראש לבד... "
הבעיה איתנו בני האדם, שכל עוד אדם ,או, לצורך העניין "חבר", קטן מאיתנו, חלש מאיתנו, נמצא במצוקה -
אנחנו לא חשים מאויימים, האופציה שהוא "טוב" יותר מאיתנו לא באה לידי ביטוי ולכן נעזור מכל הלב ,אבל,
ברגע שהמשוואה משתנה, אנחנו כבר לא כל כך טובי לבב נכון? פתאום קשה לנו להניח את עצמינו בצד
על מנת שהוא באמת יתקדם ויצליח (ואולי אפילו יותר מאיתנו)...
אמנם לא כולכם צפיתם בריאליטי "האח הגדול" אבל ג'קי מהעונה הנוכחית (שלישית) הוא דוגמא מושלמת
לכך מגיע לבחור לזכות - זו דעתי, אבל כל כך הרבה ליכלוך נאמר עליו, עילג, טיפש, אהבל, לא מייצג שום דבר
בישראליות ועוד ועוד.... למה? כי אנחנו עבדנו קשה יותר בחיים ועדיין אין לנו מיליון?!
אם היינו פוגשים את ג'קי במקרה, בתחנת אוטובוס, והיינו נחשפים לסיפורו מה אז? לדעתי, דווקא
אז ,כשהוא במצב "המסכן" , היינו מאחלים לו ,מבטן הלב את כל האושר שיש לעולם הזה להציע אז מה
השתנה כל כך?
אמר אוסקר ווילד:
"כל אחד יכול להראות סימפטיה לסבלו של חבר,אך דרוש חבר אמיתי כדי להראות סימפטיה להצלחתו.."
אין לי מה להוסיף על כך – מסכימה עם כל מילה של אוסקר....
כיצד יבואו אלו לידי ביטוי בכתב היד?
- את היכולת להניח את עצמי בצד ולהיות שם למען מישהו אחר ללא אינטרס, נראה באות ג' היא תהיה נטולת צ'ופציק ועם זאת בעלת בטן גדולה לעיתים תראה כמו האות ע' שוכבת על צידה.
- על יכולות הנתינה יעידו האותיות כ' וז'.
- יכולת הכלה של האדם העומד ממול – נראה באותיות ב', ד',' ס', פ', ר' אשר יהיו מפותחות יחסית לכתב היד.
הרשו לי לסכם במשפט הבא:
"כדי לזכות במלוא ערכה של השמחה, עליך להתחלק בה עם מישהו..." -מרק טווין.
